#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1] המצות-עשה לשלם לפועל בזמנו האם היא נאמרה רק על שכר על עבודת-הפועל או גם על תשלום על שכירות-מטלטלים?     2] מתי הזמן שמחוייב לשלם על השכירות?              3] האם עובר בבל תלין על שכירות-קרקע ושכירות-בית ושכירות עבדים? ומה ההלכה למעשה?	"1. מפורש במשנה שגם על תשלום של שכירות.              2. בעונה שהסתיים הזמן שקבעו ששוכרו, שבו נוצר החיוב לשלם - שהרי קיי""ל שכירות אינה משתלמת אלא לבסוף, צריך לשלם עד השקיעה.               3.נחלקו הראשונים האם יש בל תלין בשכירות קרקע, שיטת הרמ""ה וכך פוסק השו""ע, שאינו עובר - ודורש את זה מפסוק,  שיטת הסמ""ג והיראים שעובר והביאו גם תו""כ שעובר, והגר""א הביא ראיה מהירושלמי שלא עובר אך מהבבלי שעובר,            בשכירות-בית הקצוה""ח טוען שהוא  יותר חמור כיון שהוא תלוש ולבסוף חיברו,       ופוסקים השער המשפט  והח""ח שיש ליזהר בשכירות-קרקע ובתים.          בשכירות-עבדים לכו""ע עובר בבל-תלין - כי הגר""א מביא ירושלמי שדורש ריבוי מיוחד לזה. [-ומזה מביא הגר""א ראיה לרמ""ה - שאל""כ למה הוצרכו לריבוי מיוחד.]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/פועל/סימן שלט/סעיף א	"יש כאן 3 דרגות:עבדים הוא מוסכם, בקרקע הוא מחלוקת השו""ע עם שאר פוסקים, בבית מלבד המחלוקת שיש בקרקע גם לשיטות הפוטרות הוא תלוי במחלוקת נוספת..."	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1] פועל ביום שמסיים את העבודה ביום לפני-השקיעה, עד מתי הזמן שיכול לשלם לפועל כדי שלא יעבור בבל-תלין? ועד מתי הזמן כשהפועל מסיים את העבודה אחרי צאת-הכוכבים? ועד מתי כשמסיים אחרי השקיעה?         2]פועל ביום שהיה אמור לסיים את העבודה ביום לפני-השקיעה וביקש ממנו הבעה""ב שיעבוד עוד קצת ולכן סיים את העבודה אחרי צאת-הכוכבים, האם מחוייב הבעה""ב לשלם לו לפני-השקיעה? ומה הטעם?        3]  פועל שהסכם-העבודה היה לעבודה במשך חצי שנה ורק אחרי חצי-שנה יקבל את שכרו וכך היה - שעבד חצי  שנה, לאחר חצי שנה - מתי מחוייב הבעה""ב לשלם לו את שכרו?"	"1.כשמסיים לפני-השקיעה, עד השקיעה,  כשמסיים אחרי צאת -הכוכבים, עד עלות-השחר של הבוקר שלמחרת. כשסיים אחרי-השקיעה, כתב הח""ח באהבת-חסד שישלם לפני צאת-הכוכבים [ולכאורה היה עליו להזדרז אף לפני צאה""כ כי הוא תלוי בכל שיטת הראשונים מתי הוא שקיעה, ולפ""מ שפסק הביהל""כ להחמיר בדיני דאורייתא כשיטת ר""ת, גם כאן יש להחמיר ולשלם לו מיד ולא לחכות  עד צאה""כ, וצ""ע].    2. לא - כי למעשה סיים אחרי צאת-הכוכבים    3.באותה עונה שסיים אחרי חצי-שנה את העבודה -אם ביום - עד השקיעה, אם בלילה - עד עלות השחר."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/פועל/סימן שלט/סעיף א/סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1] איזה וכמה לאוין עובר בעה""ב שלא שילם לפני-השקיעה לפועל שסיים את העבודה ביום?      2] כמה לאוין עובר כובש שכר שכיר, ואיזה חומרא נאמר בו?"	"1. לאו אחד - כשהזמן לשלם ביום ""לא תבוא עליו השמש"" כשהזמן בלילה ""לא תלין שכרו"" וביטול עשה אחד -""ביומו תתן שכרו"".                  2. כשאיננו מתכנן לשלם עובר בעוד 4 לאויים - ""לא תגזול"", ""לא תעשוק שכר עני ואביון"", ""לא תעשוק את רעך"", ואת הלאו הנוסף שנאמר בהלנת-שכר -שאם הוא שכיר יום עובר בלאו של שכיר לילה ""לא תלין"" ואם הוא שכיר-יום עובר בלאו שנאמר בשכיר-לילה ""לא תלין""- ומשום ששם-שכירות חד הוא.      החומר שמצינו בו שנחשב ""כאילו נוטל נשמתו"",                    והח""ח בהקדמת לאהבת חסד מביא זוהר - שבגלל זה נענשים על קצור ימים, וכן המקפיד לשלם בזמן, אפילו שהגיע זמנו למות, הקב""ה מאריך לו  את ימיו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/פועל/סימן שלט/סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1] הזמין חליפה אצל חייט ולקח את החליפה ועדיין לא שילם על החליפה, האם עובר בבל תלין?          2] הביא לסנדלר לתקן לו נעליים ואמר לו הסנדלר שהנעליים יהיו מתוקנות מחר ולא הגיע למחרת לקחת מהסנדלר את הנעליים, האם עובר בבל תלין? ומה הטעם?              3] מה הדין כשלקח מהסנדלר את הנעליים כשהם מתוקנות ולא עברה העונה בה קיבל את הנעלים, האם עובר בבל תלין? ומה הטעם?	"1. לא כי אנו מדברים על מה שמצוי היום שהמזמין לא מביא את החומרים, וכיון שכל החומרים הם של החייט, כשהמזמין לוקח ממנו את החליפה, הוא קונה ממנו והחובה שלו לשם לחייט היא לא תשלום על שכר-פעולה אלא כמו כל חוב שיש לאדם לחברו ולא נאמר ע""ז בל תלין.                     2. לא, כי הלאו נאמר רק כשהגיע לידו הפעולה של הפועל ולא משלם לו - וכמו לשון הפסוק ""לא תלין פעולת-שכיר איתך"", והטעם מבאר הסמ""ע, שכל זמן שהמלאכה ביד האומן, יש לאומן משכון לשכרו.                                                   3.כשלקח את הנעליים, עובר כיון שקיי""ל אומן לא קונה בשבח-כלי, ואף לשיטת הש""ך שהוא ספיקא דדינא שמא אומן קונה וה""ז כמו מכירה, יש להחמיר באיסור תורה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/פועל/סימן שלט/סעיף ב/סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"בעה""ב מינה שליח שישכור לו פועלים:    1] האם עובר הבעה""ב בבל-תלין - כשהשוכר אמר לפועלים שכרכם עלי או שאמר שכרכם על בעה""ב? ומה הטעם?   ובכל-זאת במה הבעה""ב עובר כשהוא לא טרוד ויכול לשלם לפועל?        2]באיזה אופן השליח עובר בבל-תלין? ומה הטעם?                3]באיזה 2 אופנים לא עוברים לא השליח ולא הבעה""ב? ומה הטעם?            4] אשה נשואה הנושאת-ונותנת בתוך הבית הזמינה פועל, האם עוברת בבל-תלין או שנחשבת כמו שליח?      והאם גם  בעלה עובר?"	"1.תמיד לא עובר - כי לא שכרו, וכשאמר ""שכרכם על בעה""ב"", עובר ב""אל תאמר לרעך לך ושוב"" אבל אם הבעה""ב טרוד, לא עובר.        2. כשהשליח לא אמר לפועלים מי ישלם והפועל לא ידע שהעבודה בדבר שלא שייך לשליח וכ""ש כשאמר להם ""שכרכם עלי"" - כי בד""מ מחוייב השליח לשלם לפועלים.      3. 1]כשהשליח אמר שהבעה""ב ישלם להם [וכמשנ""ת בתשובה 1] - שכיון שהבעה""ב לא שכרם, לא עובר וגם השליח לא עבר כיון שלא מוטל עליו לשלם להם.  2]כשהפועלים השכורים יודעים שהשליח ששוכרם הוא לא הבעה""ב של המקום שבו הם עובדים  ולא דיברו עמהם על התשלום - כיון שבד""מ פטור השליח לשלם להם שהרי היה להם להתנות על התשלומים כיון  שהם ידעו שהמקום שבו הם עובדים לא שייך לשליח.     4. עוברת - כי דעת הפועל שהאשה שהזמינה אותו, תשלם לו.[אהבת-חסד] והח""ח מסתפק האם  מדין אשתו כגופו גם בעלה עובר."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/פועל/סימן שלט/סעיף ז	"באשה הח""ח לא מסתפק אבל בבעל"	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עבר הזמן ולא שילם לפועל, האם מחוייב הבעה""ב להזדרז לשלם לו? ומאיזה טעם?"	"חייב להזדרז - כי בכל רגע עובר בלאו של דבריהם משום שנאמר ""אל תאמר לרעך לך ושוב""."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/פועל/סימן שלט/סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1] פועל שמכיר את הבעה""ב שהוא לא ישלם לו עד יום-השוק ויש לבעה""ב כסף לשלם לפני יום-השוק, האם הבעה""ב עובר בבל תלין כשלא משלם לו לפני יום-השוק וביום-השוק? ומה הטעם?  2] מיום השוק ואילך במה הבעה""ב עובר כשלא משלם?     3] בעה""ב שאין דרכו לשלם עד שמקזז מהשכר את ההוצאות שיש לו והפועל תובע את הבעה""ב שישלם לו לפחות חלק מהכסף שבודאי הוא מחוייב לו, האם בעה""ב שלא פורע עובר בבל-תלין?"	"1.תמיד לא עובר בבל-תלין - לפני יום-השוק, כי ידוע שלא ישלם קודם, וביום-השוק לא, כיון שלא סיים את העבודה ביום-השוק. [אך מסתבר שהבעה""ב מקיים מ""ע ביומו תתן שכרו כששילם לפועל ביום שסיים את העבודה]    2. עובר ב""אל תאמר לרעך לך ושוב"".        3.לא - שהרי שכרו ע""ד שלא יתן לו עד שיקזז את ההוצאות."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/פועל/סימן שלט/סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1] איזה 3 אופנים כותב השו""ע שאיננו עובר בבל-תלין?      2] בעה""ב שבא לשלם אחרי העבודה ואומר לו הפועל תשאיר את הכסף ברשותך, מה יעשה? ומה הטעם?      3] כשיש לבעה""ב כסף מצומצם, האם מחוייב לשלם מזה לפועל? ומה הדין כשאין לבעה""ב כסף אך יכול ללוות, האם מחוייב ללווות?     4] כשאין  לבעה""ב כסף מזומן אך יש לו חפצים העומדים למכירה, האם עובר בבל-תלין כשלא מוכרם /לא פורע לו אותם?      5] באיזה 1 מתוך 2 אופנים אין לאו של בל-תלין ויש מ""ע של ביומו תתן,      ובאיזה אופן אין מ""ע אבל יש לאו של בל-תלין?"	"1.כשתבעו ולא היה לו לשלם, כשסידר לו תשלום ע""י אחר, וכשלא תבעו - ודורשים א""ז מפס' שכ""ז שלא תבעו, נחשב שהעיכוב הוא מחמת הפועל.       2. מעיקר-הדין כיון שלא תובעו, לא עובר, אבל השער-המשפט כתב עפ""ד הזוהר שלא יעכב בידו, ומבאר האהבת-חסד שהוא משום  שיקיים את  המ""ע, ולכן ישלם לפועל ויחזור ויקח ממנו.<br>3.כשיש לו כסף מצומצם, חייב,[פת""ת עפ""ד הש""ך] פטור ללוות אך כתב האריז""ל שמידת-חסידות ללוות. [שו""ע הרב בפ""ת]והח""ח מסתפק האם באמת הוא פטור והחויב ללוות הוא רק משום שיקיים את המ""ע -  וכמו שמצינו שבעידן ריתחא מדקדקים על שלא דאג לקיים מ""ע שהיה יכול לקיים או שמא אף משום הלאו מחוייב ללוות שהרי יכול לשלם לו. <br>4.שיטת הריטב""א והחינוך [מביאם הגרעק""א והאהבת-חסד] שאם הפועל מתרצה בש""כ, חייב לתת לו, ואם לא נותן עובר בבל-תלין, וכשלא מתרצה בש""כ, כתב הח""ח שחייב למוכרם כדי לשלם לו.<br>5. 2 האופנים שאין בהם לאו ויש מ""ע הם:1.כשאין לו ולווה. 2.כשמוחל שלא יפרע לו היום, אע""פ שאין לאו, מסתבר שיש מ""ע.          והאופן שאין בו מ""ע ויש בו לאו הוא קרקע - שכתב האהבת-חסד שאע""פ שאין בו עשה, לאו יש בו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/פועל/סימן שלט/סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1]בעה""ב שיכול לפרוע לפועל בזמן ע""י שיוציא הרבה הוצאות שעי""ז יהיה לו את הכסף לפרוע, האם מחוייב בזה?        2] בעה""ב שסידר תשלום לפועל משולחני והפועל מסרב לקבל את פרעונו ממנו, האם עובר הבעה""ב בבל-תלין?             3] פועל שהסכים לקבל את פרעונו משולחני ורוצה לחזור בו, האם יכול? ומה הטעם?                             4]האם מועיל שבעה""ב יתנה מראש עם הפועל ששוכר ע""מ שלא יעבור בבל-תלין?"	"1.פטור.[חינוך המובא ברעק""א]                  2.הב""י כתב שאינו עובר, והשער-המשפט מפקפק בזה.          3.כשלא עשו קנין, יכול, וכשעשו, לא יכול - כי בודאי התכוון בעשיית-הקנין לפטור את הבעה""ב אפילו אם השולחני שהעמיד לא ישלם.[אהבת-חסד]                    4. כן. [ש""ך]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/פועל/סימן שלט/סעיף י	בשאלה 2 זה לא מוסכם, ובשאלה 3  מוסכם שיש בו חילוק והוא...	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שכר אולם לבר-מצוה ואחרי שמחת הבר-מצוה נזכר שעדיין לא שילם על שכירות-האולם, מה יעשה [פרט, דין שכירות מטלטלים, שכירות-קרקע, תלוש ולבסוף חיברו, וכשלא תבעו - כלפי הלאו כשלא תבעוהו וכלפי המ""ע]?"	"כשלא תבעו, לעולם לא עובר בלאו, וכלפי המ""ע, כשהשכירות היא רק על האולם, אמנם בתשלום על הקרקע הוא תלוי ב2 מחלוקות-ראשונים 1]של השו""ע עם שאר-פוסקים האם בקרקע יש לאו וע'. 2] בתלוש ולבסוף חיברו האם יש לו דין של קרקע, אבל כיון שבדרך-כלל יש גם שכירות של מטלטלים - כמו שולחנות פלטה וכיוצ""ב, לכו""ע יש בזה חיוב של תשלום בזמן, ולכן לכל-הפחות יש בזה מ""ע של ביומו תתן שכרו, ויכול להקנות לבעל-האולם את התשלום ע""י אחר."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/פועל/סימן שלט/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"בעה""ב שכר פועל והפועל לא תבע ממנו את שכרו: 1]האם איננו עובר בלאו ""בל-תלין"" ואף לא מקיים מ""ע של ""ביומו תתן שכרו"" או איננו עובר בלאו אך מקיים מ""ע?   2] מהי ההגדרה של תביעה, האם צריך דוקא שהפועל יתבע בפיו את שכרו או שזה עצמו שבסיום-עבודת-הפועל בא הפועל אל הבעה""ב והבעה""ב מבין שהוא רוצה את שכרו - אפילו כשהפועל לא אומר לבעה""ב ""גמרתיו"", זה נחשב ל""תבעו""?   3] כששוכר מקום שרשום שם-מחירון, האם הדבר מוגדר כמו כשתבעו שעליו לשלם בזמן?"	"1.מקיים מ""ע.[זוהר ע""פ ביאור הח""ח]<br>2.נחשב שתבעו.[ח""ח]<br>3.נחשב שתבעו. [פשוט וכן אמר הגר""י קנר]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/פועל/סימן שלט/סעיף י		
